דירוג האשראי נועד לנבא את יכולת החזר ההלוואות, אלא שלאזרחים רבים – חלקם הגדול נורמטיבים והגונים – יש דירוג אשראי נמוך. איך זה יכול להשפיע עליכם וכיצד ניתן לשפר אותו?
באפריל 2019 החל לפעול בישראל מאגר נתוני האשראי החדש – שאמור להיות הבסיס לקפיצת מדרגה בתחרות בשוק האשראי למשקי הבית בישראל. עם עליית המאגר לאוויר נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי החדש, המסדיר את פעולת המאגר.
על פי חוק נתוני האשראי שנכנס לתוקף באפריל 2019, ייסד בנק ישראל מאגר מרכזי שתכליתו שיתוף נתוני אשראי של לקוחות פרטיים. המאגר אליו מזרימות לשכות האשראי (BDI ו-B&D) מידע באופן תדיר, נועד לעודד תחרות בשוק האשראי הצרכני באמצעות שיתוף מידע כחלק משוק חופשי, ובכך למנוע ריכוז של כלל הנתונים על ידי הבנקים.
החוק החדש מבטל את חוק שירות נתוני אשראי מ-2002, שלפיו נאספו עד כה נתונים על אירועים שליליים העשויים לפגוע ביכולת החזר ההלוואות של משקי בית, כמו פשיטות רגל והליכי הוצאה לפועל.
מהו מאגר נתוני האשראי?
מאגר נתוני האשראי החדש מרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל. נתונים אלה אמורים לשמש בעיקר לקבלת החלטות על מתן אשראי: כשאדם מבקש הלוואה בבנק או אצל נותן אשראי אחר, הוא יכול לתת את הסכמתו להעברת מידע עליו מהמאגר לנותן האשראי. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה.
דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?
דירוג אשראי אישי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, המבטא את יכולת ההחזר שלהם. הציון הזה בעצם מספק לבנקים ולגופי האשראי תובנות בקשר אליכם – האם כדאי לתת לכם אשראי, האם אתם מחזירים את החובות שלכם. כל המידע עליכם בעצם משתקלל לציון אשראי (Credit Score), ועל פי זה נותנים לכם אשראי וקובעים לכם את הריבית. ככל שאתם בטוחים ואמינים יותר בעיני הבנק, כך הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר.
הדירוג הזה מסתמך בעיקר על ההיסטוריה הפיננסית שלכם, על ההון העצמי שלכם (נכסים והתחייבויות) ועל ההתנהלות הפיננסית שלכם מול רשויות שונות – האם אתם משלמים בזמן חשבונות, האם יש לכם חובות לא משולמים ועוד.
בנק ישראל נתן רישיונות לגופים שונים, שנקראים לשכות אשראי, שייקחו את המידע שנאסף במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שבוחן את ההרגלים הפיננסיים של מבקש האשראי, יעבדו אותו וייתנו לכם ציון על בסיסו. ככל שהציון גבוה יותר, הדירוג טוב יותר, והסיכוי לקבל אשראי בריבית אטרקטיבית עולה. אחד הגופים שמשמשים כלשכת אשראי הוא Bdi, שסקאלת דירוג האשראי שלו נעה בין 300 ל-850. גוף נוסף הוא דן אנד ברדסטריט שמפעיל את אפליקציית קפטן קרדיט (ראו למטה). בעבר גם חברת קו מנחה שימשה כלשכת אשראי, אך הפסיקה לאחר שנכנסה לתחום האשראי החוץ־בנקאי באמצעות רכישת קרן מפרש פתרונות מימון, ובנק ישראל התנגד שתשמש הן כמדרגת אשראי והן כנותנת אשראי.
כאשר אנחנו רוצים להנפיק כרטיס אשראי חדש או לקחת הלוואה, הגופים המלווים מבקשים מאתנו אישור לפנות לחברת דירוג אשראי על מנת לקבל מידע נוסף.
אבל כמו בכל דירוג, גם בדירוג הזה יש חולשות – לא כל המידע זמין, לא כל המידע מעודכן, אנשים יכולים להעלים “התחייבויות” ובכלל להסתיר מצוקה פיננסית. קחו למשל את המקרה של איש העסקים אליעזר פישמן שהתנהל כך במשך שנים רבות. אתם סבורים שמישהו היה נותן לו דירוג אשראי נמוך? ממש לא. בפועל אף אחד לא באמת ידע מה מצבו. פשוט לא ידעו להעריך את נכסיו וגם את חובותיו; ומעבר לכך – לא תמיד ניתן לקשר בין אדם פרטי לבין חברה, אבל אם החברה במצב גרוע ולאדם הפרטי דווקא יש הון – איך ייראה הדירוג שלה? הרי מדובר בישויות נפרדות. אלא שבית המשפט כבר הראה לנו שהוא יודע להרים מסך ולחבר את החברה עם האדם הפרטי, ולחייב אותו להזרים כספים לחברה, במיוחד אם התברר שהיו הברחות של נכסים.
בקיצור, דירוג אשראי אישי זה בהחלט נחמד, אבל הציון הוא לא חזות הכול.
דירוג האשראי – סוגיה ותיקה
בפועל, דירוג האשראי האישי הוא סוגיה ותיקה, ש”מתבשלת” כבר כמה שנים טובות. במסגרת חוק נתוני האשראי שהוסדר בתחילת המילניום הייתה התייחסות להקמת מאגר נתונים עם מידע שלילי – כלומר על אנשים עם דירוג אשראי נמוך, אי עמידה בחובות ובתשלומים, צ’קים שחזרו, חשבונות מוגבלים וחסומים, חוסר תשלומים לרשויות ועוד. זה היה תקף ל-5% עד 10% מהאוכלוסייה, כי בכל זאת הרוב מתנהלים בצורה סבירה, או לפחות לא נמצאים בקטסטרופה כלכלית. עכשיו, כשהמאגר הושלם ופועל, לכל משתמשי האשראי יהיה דירוג, ולא רק דירוגים שליליים.
דירוג אשראי אישי – כמו באמריקה
מכיוון שדירוג אשראי אישי הוא חיקוי של מודל אמריקאי, שווה להתעכב ולהבין מה קורה בארצות הברית. בשוק האמריקאי קיימות שלוש סוכנויות דירוג בפיקוח ממשלתי המעדכנות נתונים ומידע, ובהתאמה דירוגים אישיים. המידע שהן מקבלות מגיע מכל חברות האשראי, הבנקים והמוסדות הפיננסיים. מדובר במידע שוטף שבעזרתו מייצרים בחברות הדירוג תיק לקוח שמתעדכן באופן רציף.
המידע הזה מתורגם לציון וחוזר בעצם לאותם גופי אשראי שבוחנים את יכולת ההחזר של הלקוחות. הלקוחות, ליתר דיוק הלווים, נבחנים בכל נקודת זמן שבה הם מבקשים הגדלת אשראי, הלוואה, כרטיס אשראי, הלוואה ייעודית לרכב, לשיפוץ, למשכנתה כמובן ועוד.
דירוג האשראי נקבע על ידי החברות המדרגות בהתאם להיסטוריית התשלומים, חשבונות האשראי הפתוחים, השימוש באשראי מנוצל ואשראי פנוי, הוותק של תיק האשראי שלכם, הבקשות לאשראי בעיקר בשנה האחרונה, מצבים בעייתיים – פשיטות רגל, חובות שלא שולמו וכו’.
הציון שלכם גם מאפשר שיווק ייעודי של חברות האשראי. נניח לדוגמה שחברת האשראי מעוניינת לפנות לכל הלווים הבטוחים בהצעה להגדלת מסגרת בריבית מאוד נמוכה, היא יכולה לאתר את האנשים במאגר ולפנות אליהם.
כיצד נקבע הציון בארץ?
בדומה למצב בעולם – גם בארץ חברות הדירוג יקבעו את הציון שלכם על פי אלגוריתם מתמטי. מדובר בשחקנים פרטיים – כמו שמעלות ומידרוג הן חברות דירוג לחברות נסחרות בבורסה (דירוג לחוב שלהן/איגרות חוב שלהן), כך יהיו חברות דירוג גם לאנשים פרטיים, וסביר שחברות המידע שמספקות נתונים ומידע עסקי על חברות לרבות מצב עסקיהן, ייכנסו לתחום הזה (BDI, דן אנד ברדסטריט ועוד).
לצורך הכנת התיק והציון ישתמשו החברות הללו בכל הנתונים שקיימים אצל נותני האשראי – בנקים וחברות כרטיסי האשראי, וגם בגופים הציבוריים כמו בנק ישראל, ההוצאה לפועל, מידע מבתי המשפט ועוד.
הציון יינתן לגופי האשראי וללווים עצמם – כלומר תוכלו לדעת מה הציון שלכם. זה מתחיל להישמע כמו מבחן בבית ספר, וזה באמת מזכיר – אם הציון לא טוב, תצטרכו להתאמץ מאוד כדי לשפר אותו, ואם נכשלתם אז ממש אוי ואבוי.
הדירוג של כל לקוח ייקבע בלשכות האשראי, בכל אחת לפי המודל שפיתחה, שמשקלל מידע חיובי ושלילי שנאגר על הלקוח. המודלים של הלשכות אינם זהים זה לזה, כך שייתכן שלקוח יקבל דירוג אשראי שונה בלשכות שונות.
לשכות דירוג האשראי צפויות להתחשב בהיסטוריית האשראי של כל לקוח. החזר הלוואות במועד וללא פיגורים ישפיע לטובה על הדירוג. אירועים כמו אי-כיבוד צ’קים, פתיחת תיקים בהוצאה לפועל, חילוט של ערבויות או מחילות על חובות עבר – עלולים להשפיע על הדירוג לרעה.
האיסוף של פרטים על היסטוריית האשראי בפועל של כל לקוח אמור למנוע אפליה במתן אשראי לפי מאפיינים כגון לאום, גיל ומין. בבנק ישראל אומרים כי הבנק מפקח על פיתוח המודלים של הלשכות, ויוודא שאינם מפלים.
האם כבר יש עליי מידע במאגר?
גם אם לא ביצעתם כל פעולה אקטיבית עד כה, סביר שפרטיכם כבר שמורים במאגר. איסוף המידע כבר התחיל. במאגר נאספים נתונים על כל אדם בישראל מגיל 18 ומעלה – בתנאי שמקורות המידע, כגון הבנקים, העבירו עליו דיווח. איסוף המידע אינו מוגבל למי שנטלו הלוואות. למשל, מי שיש לו חשבון עו”ש בבנק ובו מסגרת אשראי מאושרת (המאפשרת “להיכנס למינוס”), פרטיו כנראה כבר הועברו למאגר, גם אם אינו מנצל את המסגרת, כלומר אם החשבון שלו ביתרת זכות. כך גם מי שיש בידיו כרטיס אשראי.
אילו נתונים מופיעים עליי במאגר?
המאגר אינו כולל נתונים על הכנסות או על נכסים, אלא אם מדובר בנכסים המשמשים כביטחונות לצורך הלוואות קיימות. לכן הוא אינו מכיל מידע על השכר החודשי או על שווי החיסכון לפנסיה, בהנחה שאינו משועבד. המידע הנכלל במאגר עוסק בעסקות אשראי ובהתחייבויות – כגון משכנתאות, הלוואות אחרות ועסקות אשראי שוטפות, למשל מסגרת האשראי בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי.
המאגר מכיל נתונים על סך ההתחייבויות (למשל היתרה של כל הלוואה), מטרתן ככל שהיא ידועה למלווה, והתשלומים הכרוכים בכל עסקה – כגון ההחזרים החודשיים של המשכנתא. המידע על התשלומים יכול לפעול לטובת הלווה, אם הוא מחזיר את ההלוואות במועד; אבל גם לרעתו – אם הוא מפגר בתשלומים או מפזר צ’קים בלי כיסוי.
מי ישמור על הפרטים שלי?
הנתונים המלאים נמצאים במאגר, המנוהל בשרתי מחשב של בנק ישראל. בבנק מעדיפים את הכינוי “מערכת” על פני “מאגר” – אולי בגלל המטען השלילי שנקשר במאגר הביומטרי ובמאגרי מידע אחרים שנתונים תמיד בסכנת פריצה. לפי נתוני בנק ישראל, בהקמת מערכת נתוני האשראי הושקעו 162 מיליון שקל עד סוף 2018. בתקציב הבנק ל–2019 הוקצו עוד 166 מיליון שקל להקמת המערכת.
האם המידע משמש רק במתן ההלוואה? מהו “ניטור”?
ניטור הוא מעקב של נותן האשראי על נתוני האשראי של הלקוח במשך תקופת ההלוואה. נותן האשראי יקבל מהמאגר אינדיקציות על אירועים שליליים. הניטור יכול להיעשות למשך תקופה שלה הסכים הלקוח, או לכל אורך חייה של עסקת האשראי – הקצר בין השניים. הניטור מחייב קבלת הסכמה מהלקוח, בניגוד למצב עד כה, שבו נותני אשראי היו יכולים לקבל גם ללא הסכמה מראש מידע על אירועים כמו הגשת בקשה לפשיטת רגל.
האם נדרשת הסכמה שלי להעברת הנתונים מהמאגר לנותן האשראי?
כן, לצורך קבלת דוח אשראי או לצורך ניטור. לא, לצורך חיווי אשראי – שאותו מבקש נותן אשראי מלשכת אשראי, אם הוא מעוניין לקבלו לפני התקשרות עם לקוח. על נותן האשראי ליידע את הלקוח מראש על כוונתו לקבל חיווי.
לכמה זמן המידע יישמר במאגר?
שמירתו של כל פרט מידע במאגר מוגבלת לעשר שנים מיום יצירתו. עם זאת, המידע המועבר מהמאגר ללשכות האשראי, ומהן לנותני האשראי, יתייחס רק לשלוש השנים האחרונות.
האם אפשר לבקש להימחק מהמאגר?
לכל אדם יש זכות לבקש להפסיק את איסוף הנתונים עליו במאגר – ואת מחיקת המידע שכבר נאסף. היוצא מהכלל הזה הוא מי שנמצא ב”תקופת הגבלה”, שמתחילה כשמתקבל במאגר נתון “בעייתי”, לפי הגדרות שנקבעו. נתון כזה יכול להיות אינדיקציה על מתן צו כינוס, פתיחת הליך פשרה עם נושים או הסדר נושים, הכרזה על פשיטת רגל, פתיחת תיק בהוצאה לפועל בסכום של יותר מ-5,000 שקל (או כמה תיקים בסכום מצטבר של 4,000 שקל ויותר), הכרזה כלקוח מוגבל או מוגבל חמור, או פתיחת הליכים בבית משפט עקב חוב של יותר מ-10,000 שקל לבנק, לחברת כרטיסי אשראי או לנותן אשראי אחר המדווח למאגר. תקופת ההגבלה נמשכת שלוש שנים, ומסתיימת בתנאי שלא התקבלו נתונים בעייתיים נוספים.
מי שביקש שלא ייאסף עליו מידע במאגר עשוי להיתקל בהרמת גבה של נותני אשראי בבואו לבקש הלוואה, ואף בסירוב לתת אשראי. עם זאת, ייתכן שנותני אשראי יסכימו להעניק לו אשראי בכל זאת, במיוחד אם מבקש ההלוואה הוא לקוח ותיק שלהם, והם מכירים את התנהלותו הפיננסית.
האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?
כן. למשל, אפליקציית קפטן קרדיט של דן אנד ברדסטריט, אחת מלשכות האשראי, מאפשרת לכם לדעת את דירוג האשראי שלכם, לפי מספר ההלוואות, מועד ההחזר, צ’קים חוזרים ועוד. האפליקציה מאפשרת גם לראות את היסטוריית הדירוגים של המשתמש ופירוט ממה מושפע הדירוג שלו.
דירוג האשראי שלכם שלילי – כיצד זה ישפיע עליכם והאם ניתן לשפרו?
דירוג אשראי שלילי הוא גורם בעל השלכות מרחיקות לכת, שבבסיסו חוסר אמון מצד המערכת הבנקאית או גוף מלווה כזה או אחר לספק לכם מימון. עם זאת, על פי תקנה מיוחדת שנכללת בחוק נתוני האשראי, במידה ותוכיחו כי התנהלתם נכון ברמה הפיננסית במשך 3 שנים, הרי שחיווי האשראי שלכם יהפוך באופן אוטומטי לחיובי.
במקרים אחרים, ייתכן כי חלה טעות בעת בדיקת חיווי האשראי שלכם. במצב שכזה רצוי לפנות אל גורם מקצועי ומוסמך, בעל היכרות מעמיקה עם עולמות הפיננסים והאשראי, אשר יוכל לבוא לעזרתכם.
צעדים פשוטים לשיפור דירוג האשראי
אמנם לא ברור אילו נתונים בדיוק מעבד כל אלגוריתם, אבל ישנן כמה דרכים בסיסיות לשיפור דירוג האשראי, באמצעות שיפור ההתנהלות הפיננסית לאורך זמן:
שמירה על אמינות ואחריות פיננסית
הנתונים שעליהם פיהם נקבע ציון דירוג האשראי מתבססים על הפעילות שלנו, ככל שהפעילות הפיננסית שלנו אחראית יותר כך הנתונים שלנו יהיו טובים יותר. ככל שנזרים יותר מידע חיובי בפעולות עכשוויות, כך השפעת מידע שלילי בהיסטוריה על דירוג האשראי האישי.
מידע חיובי לאורך זמן
לנתונים שליליים השפעה גדולה יותר מנתונים חיוביים – גם איחור בודד בתשלומים משפיע על דירוג האשראי, לכן חשוב שתקפידו לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלקחתם על עצמכם, כמו החזרי הלוואות.
עמידה בזמנים
איחור בתשלומים משפיע לרעה, לכן חשוב מאוד שלא רק תעמדו בתשלומים אלא גם תשלמו אותם בזמן.
הישמרו מהמינוס
חריגה ממושכת ממסגרת האשראי פוגעת בדירוג האשראי, לכן במסגרת השינוי הפיננסי כדאי להקדיש תשומת לב לבניית תוכנית ליציאה מהמינוס.
הגדילו את מסגרת האשראי הבנק
חריגה ממסגרת האשראי היא נתון שלילי שיש לכם אפשרות להשפיע עליו. לכן הגדירו את מסגרת האשראי שלכם לרמה שתוכלו לעמוד בה ולא לחרוג ממנה.